אילו שעשועוני טריוויה היו הבולטים והאהובים לאורך השנים בישראל? | חלק ב'

לאחר שסקרנו בחלק הראשון את שעשועוני הטריוויה החלוציים בישראל, הגיע הזמן להתייחס לתקופה נוספת של שעשועוני הטריוויה, כאשר אלו היו חלק מהמהפכה המסחרית בטלוויזיה מסוף שנות ה-90 ועד 2010.

הופעת הערוצים המסחריים, במיוחד ערוץ 2 החל מ-1993 וערוץ 10 החל מ-2002, בישרה עידן חדש לטלוויזיה הישראלית. תקופה זו ראתה עלייה משמעותית במספר שעשועוני הטריוויה, לעיתים קרובות פורמטים מיובאים, עם סכומי כסף גבוהים יותר, ערכי הפקה משוכללים יותר ודגש רב יותר על בידור המוני.

גלגל המזל - הצלחה מסחרית ופורמטים מוּנָעי פרסים 

גלגל המזל שודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2 בין השנים 1993 ל-2000 בתקופה שהפרידה דאז בין ערוץ 2 הניסיוני לזה המחסרי.   

את התוכנית הנחה ארז טל, ולאחר מכן גיל ססובר. פיתוח הפורמט דרש מעט מאוד, כשארבע תוכניות צולמו ביום אחד. השעשועון היה עיבוד של הפורמט העולמי הפופולרי "Wheel of Fortune" , שבו מתמודדים פתרו תשבצי מילים על ידי ניחוש אותיות לאחר סיבוב גלגל פרסים. ניחושים נכונים זיכו בכסף, ופתרון התשבץ זיכה בפרס הסבב.

התוכנית זכתה להצלחה גדולה בישראל והיא הציגה גם את "נערת הגלגל", תפקיד שזכה לתשומת לב ציבורית רבה, ואף הוביל לתחרות לבחירת "נערת הגלגל". תפקידה המרכזי של "נערת הגלגל" היה לסובב את האותיות שעל הלוח. תחילה, סיננה הפקת השעשועון שתי מועמדות – אפרת רותם ומירב לוין. רותם הייתה זמרת אופרה והיא ייצגה מבחינת הפקת השעשועון מראה שעומד בסטנדרטים אמריקאיים. מנגד, ייצגה לוין את המראה הקלאסי של בחורה ישראלית. בסופו של דבר, הוחלט בהפקת התוכנית, יחד עם ארז טל עצמו, שתפקיד "נערת הגלגל" יתחלק בין השתיים באופן שווה.

בכתבה של ynet אודות השעשועון אמרה אחת המפיקות כי "אין ספק שהמנחות פחות ביטאו את עצמן, בלשון המעטה. זה לא היה עובר היום. אבל ארז היה תמיד ג'נטלמן ונתן להן מקום. הן נבחרו כי הן נראו מאוד טוב". 

הצלחת השעשועון בישראל הובילה גם לספיישלים מיוחדים שהופקו. אחד מהם עסק בקולנוע ישראלי, שזכה לאחוזי רייטינג גבוהים ויוצאי דופן, מה שהוביל להחלטה לצלם חמש תוכניות ספיישל בכל שנה.

באותם ספיישלים כיבדו את התוכנית מפורסמים רבים, בין אם מדובר על מנחי ערוץ הילדים, "הקומדי סטור", "החמישייה הקאמרית" ועוד. מפיקה בתוכנית העידה כי "אנשים כבר ביקשו באיזה שהוא שלב להגיע, וכל מי שאנחנו התקשרנו אליו, הסכים". 

הופעתה של גלגל המזל עם תחילת הטלוויזיה המסחרית, והבולטות של תפקיד "נערת הגלגל", כולל תחרות ציבורית לבחירתה וההד התקשורתי סביבה, מסמלת ממד חדש בשעשועונים. זהו מעבר משמעותי מאתוס השידור הציבורי למודל מסחרי שמתעדף משיכה ויזואלית, מעורבות ידוענים ופרסים חומריים משמעותיים.

תופעת "נערת הגלגל" ממחישה כיצד הטלוויזיה המסחרית הפכה תפקידי משנה לאובייקטים של עניין ציבורי, ומדגימה את הכוח הגובר של התקשורת ליצור ידוענים ולהשפיע על התפיסה הציבורית, לעיתים עם השלכות אישיות בלתי צפויות עבור אלה שנחשפו לאור הזרקורים.

 התוכנית הראשונה של גלגל המזל בערוץ 2 - שנת 1993, שידורי קשת.

מי רוצה להיות מיליונר? עם שיאים חדשים של פופולריות וסיכונים 

הגרסה הישראלית של מי רוצה להיות מיליונר?, שהתבססה על הפורמט הבריטי המצליח, שודרה בישראל בין השנים 1999 ל-2007, תחילה בשידורי רשת בערוץ 2 רשת ולאחר מכן בערוץ 10.

_{לוגו התוכנית בעברית | תמונה: ויקיפדיה.}

התוכנית הונחתה על ידי יורם ארבל, ובגרסה מחודשת ב-2020 על ידי ארז טל בקשת 12. פורמט השעשועון כלל 15 שאלות טריוויה אמריקאיות, עם ארבע אפשרויות תשובה לכל שאלה, כאשר המטרה הייתה לזכות במיליון שקלים. אחת מהמשתתפות המפורסמות בתוכנית הייתה הסופרת והעיתונאית עירית לינור שגרפה סכום זכייה של 250 אלף ₪. 

למתמודדים עמדו שלושה "גלגלי הצלה": 50:50, עזרה מהקהל וטלפון לחבר. התוכנית זכתה לרייטינג גבוה והייתה הראשונה בטלוויזיה הישראלית שבה קבלת פרס הזכייה הייתה מותנית בשידור התוכנית. 

התניה זו של קבלת הפרס בשידור התוכנית מציגה מציאות מסחרית חדשה, שבה התחייבויות חוזיות והשפעת השידור על התגמול הפכו למרכיב מרכזי. הדבר מצביע על התרחבות הסיכונים והתגמולים הכרוכים בבידור מסחרי, ומדגיש את המורכבות הגוברת של הפקות טלוויזיה, שבהן הצלחה כלכלית וקיימות תלויות לא רק בביצועים באולפן אלא גם בגורמים חיצוניים כמו לוחות שידורים וחוזי שידור.

הכספת - פורמט ישראלי מצליח בעולם 

הכספת הייתה שעשועון טלוויזיה ישראלי מקורי, שנוצר והונחה על ידי ארז טל, ושודר לראשונה ב-5 ביולי 2000 בקשת ערוץ 2. התוכנית התחרתה ישירות במי רוצה להיות מיליונר? וזכתה להצלחה רבה. פורמט התוכנית נמכר למדינות רבות ברחבי העולם. 

התוכנית כללה שלושה מתמודדים שהתחרו בשלבים שונים: שלב אישי עם 10 שאלות ידע כללי, שאלת "נכון/לא נכון" עם סיכון כספי, תחרות ראש בראש בין שני המתמודדים המובילים, ולבסוף - "דו-קרב לבית" נגד צופה מהבית.

נגד התוכנית הוגשה תביעה ייצוגית בטענה להגרלה בלתי חוקית בשל דרישת תשלום מצופים שרצו להשתתף. בית המשפט קבע כי התוכנית אכן כללה אלמנטים של הגרלות בלתי חוקיות. 

אירוע זה מדגיש את האתגרים המשפטיים והאתיים הנובעים ממודלים מסחריים חדשים ואלמנטים אינטראקטיביים. הוא מציג את המתח בין הרצון להגביר מעורבות קהל לבין הצורך לעמוד בחוקים ובתקנות, במיוחד כאשר מעורבים הימורים כספיים. 

מכירת הפורמט למדינות רבות מדגימה את הופעתה של ישראל כשחקנית משמעותית בשוק הפורמטים העולמי.

החולייה החלשה – אכן חלשה 

הגרסה הישראלית של החולייה החלשה, שמקורה ב-BBC ונקראה The Weakest Link, שודרה בערוץ 10 החל מסוף ינואר 2002, והייתה התוכנית היחידה ששודרה ברציפות בערוץ במשך כמעט שלוש שנים.

את התוכנית הנחתה בתחילה המשפטנית פנינה דבורין, ולאחר מכן חנה לסלאו. למרות שידורה הרציף, התוכנית רשמה נתוני רייטינג נמוכים מאוד עם ממוצע של2.5%. בינואר 2004 דווח כי ערוץ 10 לא שילם לחלק מהזוכים את כספי הפרסים עקב קשיים כלכליים. 

נתוני הצפייה הנמוכים והקשיים הכלכליים שהובילו לאי-תשלום לזוכים ממחישים את האתגרים העצומים שעמדו בפני ערוצים מסחריים חדשים בניסיונם לבסס את עצמם, מה שמדגיש את הסיכונים הפיננסיים הגבוהים הכרוכים בהפקת שעשועונים יקרים, ואת ההשלכות הפוטנציאליות על המשתתפים והמוניטין של הערוץ כאשר התחייבויות כספיות אינן מקוימות.

מונית הכסף - טריוויה ספונטנית ברחובות העיר 

מונית הכסף הוא שעשועון טריוויה טלוויזיוני ישראלי המתקיים בתוך מונית, עיבוד לתוכנית הבריטית "Cash Cab". התוכנית החלה לשדר במאי 2007 במסגרת שידורי קשת בערוץ 2, ומאז 2018 היא משודרת בקשת 12.

_{לוגו התוכנית בעברית | תמונה: ויקיפדיה.}

המנחה, עידו רוזנבלום, אוסף נוסעים אקראיים ושואל אותם שאלות טריוויה בדרך ליעדם. על כל תשובה נכונה נוסף סכום כסף, כשקיימים שני "גלגלי הצלה" - טלפון לחבר וסיוע מעוברי אורח. אם הנוסעים טועים שלוש פעמים, הם מוּרדים מהמונית ללא הכסף. 

ייחוד התוכנית טמון במעורבות הספונטנית של הקהל, בניגוד לשעשועונים אחרים שבהם המשתתפים נבחרים מראש. השאלות בתוכנית מותאמות לרמת הידע ותחומי העניין של הנוסעים, כשהדבר נעשה באמצעות אפיון הנוסעים במונית על ידי הבמאי. 

תופעה התנהגותית חוזרת בתוכנית היא שרוב המשתתפים בוחרים שלא לסכן את כספם בשאלת "הכול או כלום". תופעה זו תואמת את העיקרון הכלכלי שאנשים נוטים להיות שונאי סיכון, גם כאשר סטטיסטית, ההסתברות התיאורטית להכפלת הסכום גבוהה מחצי.

התוכנית גם ספגה ביקורת לגבי תשלום הפרסים, בטענה שהפרס הכספי נלקח מהזוכים לאחר הצילומים ומוחלף בחוזה המותנה בשידור התוכנית. הדבר מעלה שאלות ותהיות לגבי נושאים של שקיפות חוזית וציפיות המשתתפים.

לצפייה ישירה בפרקים התוכנית.

לעוף על המיליון - קרבות ראש בראש 

לעוף על המיליון הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי בהנחיית ירון ברובינסקי, ששודר במשך 6 עונות בערוץ 10, ומעונתו השביעית הוא משודר בערוץ 13, כשפורמט של התוכנית נמכר למדינות רבות בעולם. 

מטרת המשחק היא שהמתמודד הראשי ינצח עשרה מתמודדים אחרים בקרבות טריוויה "ראש בראש". כל מתמודד נשאל שאלת טריוויה עם אותיות חסרות, ומי שלא עונה נכון תוך 20 שניות "נופל" דרך דלת נפתחת ברצפה. 

הצלחתה של התוכנית במכירת פורמטים בינלאומיים מדגישה את מעמדה הגובר של ישראל כשחקנית משמעותית בשוק שעשועוני הטריוויה העולמי. היא מראה כיצד יצירתיות מקומית יכולה להפוך למוצר יצוא משגשג, המשקף את יכולתם של יוצרים ישראלים לפתח פורמטים חדשניים ומושכים שמהדהדים מעבר לגבולות המדינה.

האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'? הדגישה את הרצון ביצירת אתגרים בין-דוריים 

האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'? היה שעשועון טלוויזיה ישראלי בהנחיית אייל קיציס בשנת 2007.  התוכנית התבססה על הפורמט האמריקאי ?Are You Smarter than a 5th Grader, שבו מתמודד נבחן בשאלות ידע בהשוואה לתלמידי בית ספר יסודי. 

המשתתף ענה על 10 שאלות ממקצועות כיתה ו', ועל כל תשובה נכונה זכה בפרס כספי. אם ענה נכון על כל השאלות, יכול היה להתחרות על "שאלת המיליון". למתמודד בתוכנית היו שלושה "גלגלי הצלה" - "הצצה" (לראות את תשובת התלמיד), "העתקה" (להעתיק את תשובת התלמיד) ו"הצלה" (לקבל תשובה נכונה מהתלמיד). 

ההתבססות על ידע של ילדים יוצרת משיכה ייחודית ורלוונטית, המשלבת אתגר אינטלקטואלי עם אלמנט של הזדהות ונוסטלגיה. הדבר מראה כיצד שעשועוני טריוויה יכולים להתפתח מעבר למודלים המסורתיים של ידע כללי, ולחקור היבטים פסיכולוגיים כמו תפיסת הידע והשוואה בין-דורית.

מי שואל אותך? - טריוויה במצלמה נסתרת 

מי שואל אותך? היה שעשועון קומי בז'אנר המצלמה הנסתרת, ששודר ברשת ערוץ 2 רשת בשנת 2010, בהנחיית ליאור כלפון. בתוכנית, כלפון התחפש לדמויות שונות ושאל אנשים אקראיים ברחוב חמש שאלות טריוויה, מבלי שידעו שהם משתתפים בשעשועון טלוויזיה. על כל תשובה נכונה, המשתתפים קיבלו 400 שקלים. התוכנית כללה גם סבב מהיר שבו קומיקאי אורח שאל עוברי אורח שאלות רבות ככל האפשר תוך שתי דקות. 

פורמט זה מדגים מעבר לשעשועוני טריוויה לא שגרתיים יותר, המשלבים אלמנטים של ריאליטי ומצלמה נסתרת. הדבר מטשטש את הגבולות בין שעשועון לבין תוכנית מתיחות, ומציע חווית צפייה מפתיעה ומשעשעת, המבוססת על ספונטניות ותגובות בלתי צפויות של הציבור הרחב. 

לצפייה ישירה בפרקי מי שואל אותך ברשת 13.

מלכת הלבבות - טריוויה נישתית 

מלכת הלבבות היה שעשועון טריוויה ישראלי ששודר בשנת 2001 בערוץ "ויוה", בהנחיית רמה מסינגר ז"ל ויובל סגל. התוכנית התמקדה בשאלות ידע כללי על טלנובלות, כולל פרטי עלילה, שירי נושא ושחקנים. היא כללה גם שאלות לקהל בבית, ופרסים הוגרלו בין הזוכים. 

ההתמקדות בטריוויה נישתית מדגימה מגמה של התמחות בתוכן כדי לפנות לקהלי יעד ספציפיים. היא מראה כיצד שעשועונים יכולים להתאים את עצמם לתחומי עניין מסוימים של קהלים, ובכך להרחיב את טווח הז'אנר מעבר לידע כללי מסורתי.

עם כניסת הערוצים המסחריים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, חלה מהפכה של ממש. שעשועונים כמו גלגל המזל ומי רוצה להיות מיליונר? הציגו ערכי הפקה גבוהים, פרסים משמעותיים ודגש על בידור המוני ותרבות הסלבריטאים. 

הכספת ולעוף על המיליון הוכיחו את יכולתה של ישראל לא רק לאמץ פורמטים בינלאומיים, אלא גם לפתח פורמטים מקוריים מצליחים שנמכרו ברחבי העולם. תקופה זו חשפה גם את האתגרים הכלכליים והמשפטיים של התעשייה, כפי שבאו לידי ביטוי בחוליה החלשה ובביקורת על מונית הכסף.

בחלק האחרון של סדרת הכתבות נסקור את שעשועוני הטריוויה בטלוויזיה רב ערוצית, הרוויה בטכנולוגיות דיגיטליות ובמעורבות קהל רחבה אף יותר, כפי שהיא באה לידי ביטוי עד היום.