כיצד הפך חידון התנ"ך לאירוע שמושך ומסקרן רבים בישראל וברחבי העולם?

חידון התנ"ך הבינלאומי, המתרחש מדי יום עצמאות בישראל, הוא כבר אינו רק תחרות טריוויה. מדובר באירוע לאומי, גלובלי ויוקרתי שמצליח לרתק קהלים רחבים בישראל ובתפוצות. מעמדו של החידון כה מבוסס, עד כי הוא חולק מקום של כבוד ביום העצמאות לצד טקס המשואות ופרס ישראל

השאלה היא כיצד הצליחה תחרות ידע עתיקה להפוך למוקד עניין טלוויזיוני וחינוכי ברמה כזו? התשובה טמונה בשורשיו ההיסטוריים, בדרמה הציבורית שלו ובחשיבותו הבלתי מעורערת לזהות היהודית.

הניצוץ הראשון: הצלחה חד פעמית שהפכה למסורת

החידון נולד במקור כרעיון חד-פעמי במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל בשנת 1958. מייסדת החידון והמנכ"לית של חגיגות העשור, אורה הרצוג, יזמה והגתה את חידון התנ"ך הבינלאומי הראשון, שהפך מאז לאחד הסמלים המובהקים של חגיגות העצמאות.

יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, יצחק נבון וטדי קולק בחידון התנ"ך הראשון, 1958 | צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

האירוע זכה להצלחה ציבורית אדירה באופן מידי. אלפים מתושבי המדינה נרשמו לבחינות הקבלה לחידון המבוגרים הראשון. שלב הגמר, שנערך בהיכל התרבות בתל אביב, שודר בשידור חי ברדיו ולפי סקר שנערך, כ-66% מהציבור היהודי בישראל האזינו לשידור. הרוח החיה מאחורי החידון היה ראש הממשלה דאז,  דוד בן-גוריון, שהיה ידוע כחובב מקרא מושבע ואף דאג לפריחתו. 

עמוס חכם, הזוכה הראשון, פקיד "כבד לשון" שאף שאל חליפה מחבר, הפך בן לילה ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון" ולדמות נערצת ופופולרית. המשתתפים, כולל נציגת צרפת סימון דימון ואירנה סנטוש מברזיל, התקבלו בכבוד השמור למלכות והפכו לגיבורות וכוכבות בינלאומיות. הצלחה כבירה זו היא שהפכה את האירוע הזמני למסורת קבועה.

החידון לנוער: חיזוק הזהות הרוחנית והקשר לתפוצות 

בעקבות ההצלחה, כבר בשנת 1963 הוחל בקיום חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, אשר הפך במרוצת השנים ל"חידון התנ"ך היוקרתי ביותר" בעולם. החידון, הנתמך על ידי הסוכנות היהודית ומשרד החינוך, ממשיך למשוך מדי שנה אלפי צעירים יהודים בגילאי 14 עד 18, שרבים מהם מתכוננים אליו במשך חודשים ארוכים.

מטרות החידון רחבות בהרבה מתחרות ידע גרידא 

למקדמי החידון ומוביליו ברור כי לאירוע ישנן מטרות רחבות יותר, מעבר להיבט התחרותי. לאורך השנים, מטרות אלו כוללות את העמקת הזהות היהודית דרך המקורות ואהבת התנ"ך, המהווה את הבסיס התרבותי של עם ישראל, יחד עם קירוב לבבות והרחבת הלימוד על ידי הרחבת חוגי הלומדים וההוגים בתנ"ך בקרב הנוער היהודי בתפוצות ובישראל. בנוסף, החידון פועל לחיבור ערכי של הנוער ל"אהבת עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל" וכן מעניק ממד רוחני וערכי לחגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל וכלל העם היהודי.

חידון התנ"ך למבוגרים חנוכה תשע"א, 2010 | צילום מתוך ויקיפדיה

הממד הבינלאומי של חידון התנ"ך 

הממד הבינלאומי הוא המפתח לעניין הגלובלי סביב החידון. הסוכנות היהודית לארץ ישראל אחראית על קידומו בקהילות ברחבי העולם ומתאמת את השתתפות בני הנוער. 

מדי שנה מתקבצים עשרות מהנבחנים המוצלחים ביותר בישראל למשך שבועיים וחצי של "מחנה תנ"ך". במהלך המחנה, הצעירים מהארץ והתפוצות נפגשים ו"חווים את התנ"ך דרך הרגליים", מטיילים במקומות היסטוריים המוזכרים בתנ"ך ולומדים על ארץ ישראל בעבר ובהווה. 

מפגש זה מהווה "חוויה עמוקה, שורשית, ערכית ומהנה של פעם בחיים". כפי שציינה מאשה שפילביץ', זוכת המקום השלישי בחידון הנוער העולמי לנוער לשנת 2017, מעבר להתרגשות, הייתה לה "הזדמנות חד פעמית לפגוש יהודים רבים מכל העולם ולראות שכולנו שייכים למשפחה יהודית עולמית אחת". 

החידון דואג לכלל המשתתפים ולמרות שהשאלות נאמרות בעברית, לנציגים שאינם שולטים בשפה העברית מתורגמות השאלות בכתב ובעל-פה לשפה המדוברת במדינתם. כמו כן, נערך חידון מיוחד לנציגי התפוצות שלא העפילו לגמר העולמי, המאפשר גם לנציגים ה"חלשים יותר" להראות את ידיעותיהם.

חידוש חידון המבוגרים וסגירת המעגל 

בעוד החידון לנוער המשיך להתקיים כמעט ללא הפסקה מאז 1963, מסורת החידון למבוגרים הופסקה בשנת 1981. עם זאת, בעקבות הפצרות חוזרות ונשנות, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הבטיח לחדש את המסורת. 

החידון למבוגרים אכן חודש בשנת 2011. שנה לאחר מכן נערך חידון עולמי שמשך מאות יהודים מ-42 מדינות ברחבי העולם בשלביו המוקדמים. גם בחידון זה, כפי שהיה בחידון הראשון, קיימת דרמה ותחרותיות ובשנת חזרת החידון, ששלביו המוקדמים התקיימו עוד ב-2010, אף השתתף לראשונה מורה ערבי מישראל, שאדי אבו עראר, מתוך רצון לגשר בין העמים.

לסיכום, חידון התנ"ך הפך לאירוע גלובלי מסקרן, לא רק בזכות המתח התחרותי והשידור הטלוויזיוני, אלא בעיקר בזכות הליבה הרעיונית שלו-  שיבה לשורשים וחיבור בין העם היהודי לזהותו, לארצו ולמורשתו. 

כוחו של החידון נטוע בעקרון אותו ניסח דוד בן-גוריון בסיום החידון לילדים: 

"יש שלושה דברים שהם אחד: ארצנו – המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה. הדבר השלישי והוא העיקר – העם היהודי עצמו." 

החידון, בדרכו הדרמטית והחגיגית, ממשיך לקשר את החוט המשולש הזה. זוהי הסיבה המרכזית לכוח המשיכה העצום והמתמשך שלו.