אילו שעשועוני טריוויה היו הבולטים והאהובים לאורך השנים בישראל? | חלק ג'
בחלק השלישי והאחרון בסדרת הכתבות על שעשועוני הטריוויה בישראל נעמיק בעידן הנוכחי בטלוויזיה הישראלית, המאופיין בשעשועוני טריוויה עם אינטגרציה עמוקה של טכנולוגיות דיגיטליות, ובמיוחד אפליקציות מובייל. שעשועונים אלו מאפשרים מעורבות קהל חסרת תקדים.
בעידן המודרני של שעשועוני הטריוויה, שמתחיל ב-2011 ונמשך עד היום, אותם שעשועונים ממשיכים להתפתח, תוך שילוב פורמטים גלובליים עם טוויסטים מקומיים והתמקדות במיומנויות קוגניטיביות מגוונות.
אז מהם אותם שעשועוני טריוויה בולטים באותו עידן שנמשך עד היום?
כלוב הזהב - שילוב טריוויה עם אתגרים פיזיים
כלוב הזהב הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי מקורי ששודר ברשת ערוץ 2 והונחה על ידי אבי קושניר ובהמשך על ידי צביקה הדר ועדן פינס בגרסה מחודשת ב-2025.
בתוכנית, זוגות מתמודדים מתחרים בשאלות טריוויה כדי לזכות בזמן משחק בתוך כלוב מלא בפרסים, אותם הם נדרשים לאסוף בזמן מוגבל. הפורמט, שהומצא על ידי אולפני הרצליה, נמכר ל-18 מדינות.
השעשועון ביטא שילוב ייחודי של שאלות טריוויה עם אתגר פיזי הכולל איסוף פרסים בתוך כלוב, והצלחתו במכירת פורמטים בינלאומית מחזקת את המגמה של היברידיזציה בפורמטים של שעשועונים - תהליך שבו שני מרכיבים שונים או יותר משתלבים ליצירת משהו חדש. כך, בעצם, ניתן לראות שילוב של אלמנטים שונים – ידע, זריזות, אסטרטגיה – כדי ליצור חוויה בידורית מורכבת ומושכת יותר, ואת יכולת ההפקות הטלוויזיה בישראל לייצא רעיונות יצירתיים לשוק העולמי.
לפרקים מלאים של כלוב הזהב – 2025.
מי למעלה? - דרמה וסיכון על המסך
מי למעלה? הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי ששודר בקשת ערוץ 2 החל מאוקטובר 2015, בהנחיית ארז טל וישראל קטורזה.
שלושה מתמודדים מפורסמים עמדו על מעליות וענו על שאלות טריוויה נכון/לא נכון או פחות/יותר. תשובה נכונה הניע את המתמודד למעלה וזיכתה אותו בכסף, בעוד תשובה שגויה הורידה אותו ל"מרתף", שם זכה בשקל אחד בלבד. התוכנית כללה חמישה סבבים, ובסופם המתמודד הגבוה ביותר זכה ועלה לשלב הגמר על פרס של 100 אלף ₪.
הפורמט, המשלב אלמנטים דרמטיים כמו מעליות וסיכון גבוה של "הכול או כלום" על כל שאלה, מדגיש את המעבר לעבר שעשועונים בעלי מתח ויזואלי ורגשי מוגבר. הוא מראה כיצד ניתן להשתמש בעיצוב אולפן ובמכניקת משחק כדי להעצים את חווית הצפייה ולהפוך את התחרות למרתקת יותר, גם כאשר מדובר בשאלות ידע.
נעולים - אתגר מבוסס ידע ומזל
נעולים הוא משחק טלוויזיה בהפקת רשת וחברת ההפקה ההולנדית"PARK LANE" , בהנחיית גיא זו-ארץ.
התוכנית שודרה בימי שני בערוץ 2, ובה זוג מתמודדים נדרש לצאת מ-45 דלתות בחמישה מעגלים כדי לזכות ביותר מחצי מיליון שקלים, עם חמישה מפתחות בלבד. הדלתות כללו "דלתות כסף" (שאלות טריוויה), "דלתות מעבר" (למעגל הבא) ו"דלתות אדומות" (איבוד מפתח וכל הכסף).
הפורמט, שפרקיו שודרו מהולנד במתחם שידור מקומי, משלב ידע, אסטרטגיה ומזל, ומדמה חווית "חדר בריחה" עם שאלות טריוויה. הוא משקף מגמה לעבר אתגרים סוחפים ורב-שכבתיים שחורגים מפורמט שאלות-תשובות טהור. הוא מדגיש כיצד ניתן ליצור מתח ואי-ודאות באמצעות שילוב של בקיאות, תכנון והפתעה, ובכך להעשיר את חווית השעשועון.
משאבת הכסף - תוכנית מקורית שנשאבה לתהום הנשייה
משאבת הכסף היה שעשועון טלוויזיה ישראלי מקורי, שהופק על ידי "תנין הפקות" ו"דורי מדיה" ואותו הנחה ליאור סושרד, עבור רשת ערוץ 2 בשנת 2012.
מטרת המשחק הייתה לשמור על מיליון שקלים לאורך 8 שאלות, כאשר בכל שאלה "שאבה" ה"משאבה" כסף מהסכום שנותר למשתתפים. השעשועון הניב נתוני רייטינג נמוכים בישראל ולא זכה לעונה נוספת.
כתבת ביקורת ב"וואלה תרבות" מאת ארנון מוסקוביץ' במאי 2012 תיארה את התוכנית כ"שעשועון טריוויה מיותר שהסיכוי לזכות בו פחות מסביר מהרגיל. מלבד המראה המוגזם של האולפן ואורכה המייגע של התוכנית, אין שום דבר שונה בין משאבת הכסף לכל תוכנית טריוויה טריוויאלית שראינו קודם לכן".
הכישלון היחסי של תוכנית מקורית זו, למרות רעיון חדשני של "שאיבת כסף", מראה את האתגרים הקיימים בהתאמת פורמטים ובקבלת קהל. זה מדגיש כי גם עם רעיון ייחודי, הצלחת השעשועון תלויה בגורמים רבים, כולל הנחיה, קצב, ומידת הזדהות הקהל עם הפורמט וכי לא כל חידוש זוכה להצלחה מסחרית.
האתגר ההמוני של אחד נגד מאה
אחד נגד מאה היה שעשועון טריוויה ישראלי ששודר בין השנים 2007 ל-2012 ברשת ערוץ 2, בהנחיית אברי גלעד.
התוכנית התבססה על פורמט הולנדי בשם "Eén tegen 100", שבו מתמודד אחד ניסה להביס נבחרת של מאה מתמודדים אחרים בקרב מוחות על מגוון שאלות טריוויה, במטרה לזכות בפרס כספי משמעותי.
בגרסה הישראלית התקיימו מספר שינויים לעומת גרסאות ברחבי העולם. שינויים אלו כללו סכומי כסף שונים בכל שלב, אפשרויות פרישה בשלבים שונים, מתמודדים שהוגדרו כ"ג'וקרים" - מומחים בטריוויה שהדחתם מאפשרת הגדלת הקופה ביותר כסף, ושימוש בגלגלי הצלה שונים.
המרדף - טריוויה אינטליגנטית עם "צ'ייסרים"
המרדף הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי המשודר בכאן 11 מאז 2017, המבוסס על הפורמט הבריטי "The Chase" ומופק על ידי "יולי אוגוסט תקשורת והפקות בע"מ".
התוכנית הונחתה על ידי עידו רוזנבלום (עונות 1-5, 7-8), לוסי איוב (עונה 6) והילה קורח (החל מעונה 9). בשעשועון, המתמודדים מתחרים כקבוצה נגד ה"צ'ייסר" איתי הרמן, מיכל שרון, שי סנדקה – ידענים ומומחים בשאלות טריוויה. המשחק כולל שלושה שלבים: צבירת כסף אישית, התמודדות אישית של כל מתחרה נגד הצ'ייסר, ושלב גמר קבוצתי. השעשועון המוצלח זכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה.
במרדף ניתן לראות שילוב של מומחי טריוויה קבועים ("צ'ייסרים") כדמויות מרכזיות, לצד מתמודדים אנונימיים, מה שיוצר דינמיקה ייחודית שמעצימה את המתח והדרמה. הדבר מעניק לתוכנית עומק נוסף מעבר לשאלות הידע עצמן, והופך אותה לקרב מוחות בין אישיות ידענית לבין קבוצת מתמודדים. זהו מודל המדגיש את ערך המומחיות והידע המעמיק.
האחוזון העליון - היגיון ושכל ישר
האחוזון העליון הוא שעשועון טלוויזיה ישראלי ששודר לראשונה ב-24 באוקטובר 2022 בכאן 11, בהנחיית שחר חסון.
התוכנית מבוססת על הפורמט הבריטי "The 1% Club" ואינה דורשת ידע כללי בשאלות טריוויה, אלא יכולת בפתירת שאלות באמצעות היגיון ושכל ישר. בכל פרק מתחרה קבוצה של כמאה משתתפים זה נגד זה, כשבתחילת המשחק כל משתתף מקבל 1,000 ש"ח. המשתתפים נשאלים בשאלות שנבדקו מראש במדגם הישראלי, ברמת קושי עולה, מהקלה ביותר שעליה ענו נכונה כ-90% מהאוכלוסייה ועד לקשה ביותר שעליה ענה נכונה כאחוז אחד בלבד מהאוכלוסייה.
ההתמקדות בהיגיון ובשכל ישר על פני שאלות טריוויה המעידות על ידע כללי מסורתי מסמלת התפתחות בפורמטים של שעשועוני טריוויה. היא מציעה גישה מרעננת שמאתגרת את הקהל לחשוב באופן ביקורתי ובפתרון בעיות, במקום להסתמך על זיכרון בלבד. זהו צעד לעבר הערכת מיומנויות קוגניטיביות רחבות יותר, והופך את התוכנית לנגישה יותר לקהל רחב, שכן היא אינה דורשת ידע ספציפי.
לפרקים המלאים של האחוזון העליון.
הזירה - קרבות ידע על לוח משחק ענק
הזירה הוא שעשועון טריוויה טלוויזיוני ישראלי בהנחיית רשף לוי, המבוסס על הפורמט ההולנדי "The Floor".
התוכנית החלה לשדר ב-13 באפריל 2025 בכאן 11. במשחק, 49 מתמודדים מתחרים על שליטה בלוח משחק ענק על ידי הדחת יריבים בקרבות בנושאי ידע כללי, עד שנותר מתמודד אחד שזוכה ב-250 אלף ₪.
ביקורת נרשמה על התאמת הפורמט הגלובלי לזה הישראלי, בטענה שהיא מדגישה את המשתתפים על פני הטריוויה עצמה. ביקורת המשקפת את האתגרים הכרוכים בלוקליזציה של פורמטים בינלאומיים, מה שיוצר מתח מתמיד בין שמירה על נאמנות לפורמט המקורי לבין התאמתו לטעם ולתרבות המקומית, תוך סיכון פוטנציאלי לפגיעה בעקרונות הליבה של המשחק.
מי יכול על ישראל - אינטראקטיביות מתקדמת עם הקהל בבית
מי יכול על ישראל הוא שעשועון טלוויזיה אינטראקטיבי מהדור החדש, שבו הצופים בבית לוקחים חלק מרכזי ומשתתפים מהבית.
התוכנית פותחה על ידי סוכנות Rabbi Interactive בשיתוף עם קשת וצוות המוצר של "מאקו". הנחת היסוד של התוכנית היא בשאלה האם אדם אחד יכול לנצח מדינה שלמה. המתמודד באולפן בוחר קבוצה להתחרות מולה (למשל, עובדי חברת חשמל או סטודנטים), ואם הוא עונה נכון על יותר שאלות מהקבוצה, הוא מתקדם לשלב הבא.
היכולת של מאות אלפי צופים להשתתף בזמן אמת ובסנכרון מדויק עם המתמודד באולפן, באמצעות אפליקציה ייעודית, מייצגת את פסגת האינטגרציה הדיגיטלית בשעשועוני טריוויה נכון ל-2025. מדובר בצעד משמעותי מעבר לצפייה פסיבית, המאפשר חוויה סוחפת ומשתפת יותר. האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בכך, כמו סנכרון זמנים מדויק וטיפול בעומסים של מאות אלפי משתמשים, מדגישים את המורכבות של הפקות מסוג זה ואת ההשקעה הנדרשת בתשתיות דיגיטליות מתקדמות.
לפרקים מלאים של מי יכול על ישראל.
בעידן המודרני, שעשועוני הטריוויה ממשיכים להתפתח ולהשתלב עם טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. המרדף והאחוזון העליון מציעים פורמטים מתוחכמים יותר, המשלבים ידע, אסטרטגיה ואף היגיון ושכל ישר. מי יכול על ישראל מייצג את חזית האינטראקטיביות ומאפשר למאות אלפי צופים להשתתף בזמן אמת מהבית באמצעות אפליקציות סלולריות.
בסקירה רחבה של שלוש התקופות השונות, ניתן לראות כי שעשועוני הטריוויה בטלוויזיה הישראלית עברו שינויים עמוקים, המשקפים את התפתחות נוף התקשורת בישראל ואת המגמות העולמיות. שעשועונים אלו התפתחו מתוכניות חינוכיות צנועות למופעי בידור מורכבים ואינטראקטיביים, תוך שמירה על המשיכה הבסיסית של אתגר הידע. יכולתם להשתנות ולהתאים את עצמם לטכנולוגיות חדשות ולהרגלי צפייה משתנים מבטיחה את מקומם המתמשך כמרכיב חיוני ופופולרי בטלוויזיה הישראלית.
